עתיד ללא גברים

לפני הרבה מאוד זמן, כשעוד הייתי צביר תאים חסר צבע שגודלו כגודל חרצן ענבים, צמוד לחלל האפל בתוך גופה של אמי, קרה משהו ששינה את מהלך חיי... כוח גנטי חדש פעם בגופי הזעיר... שבעה וחצי חודשים אחר כך נדחפתי מביתי החמים אל האורות המסנוורים של העולם בחוץ, והמילים הראשונות ששמעתי הגדירו אותי: 'זה בן!'"

כך נפתח מסעו המרתק של בריאן סייקס בנבכי הגנטיקה, בהתחקות אחר השפעתו של כרומוזום Y, הקיים רק אצל גברים.  המסע הזה מוביל אותו אל מיליוני צאצאיו של ג'ינגיס חאן, אל המעבדות המפענחות את הצופן הגנטי, ואל עתיד שבו אולי לא יהיו עוד גברים. בבהירות  ובהומור מתעד המחבר את המחקר הגנטי והאבולוציוני, ועומד על ההבדלים הפיזיים, הפסיכולוגיים, החברתיים והתרבותיים בין המינים.

הספר עתיד ללא גברים בוחן את מקומו של הגנום הגברי אל מול הגנום הנשי ומציג שאלות נכבדות: האם יש סיבה גנטית לתאוות הבצע, התוקפנות וההפקרות הגברית? האם יש גן להומוסקסואליות? והאם כרומוזום Y יוכל לשרוד או שמא הוא קללה שתביא לכיליונם של הנושאים אותו?

בריאן סייקס, פרופסור לגנטיקת האדם באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה, היה הראשון שדיווח בשנת 1989 על מיצוי דנ"א קדום מעצם ארכיאולוגית. בשנת 2000 הקים באוקספורד חברה המתחקה אחר אבותיהם הקדומים של לקוחותיה, באמצעות בדיקת דנ"א. מחקרו עוסק גם בקשר שבין שמות משפחה לקרבה גנטית. ספרו עתיד ללא גברים עורר הדים בעולם כולו בשל המסקנות מרחיקות הלכת העולות ממנו ובזכות סגנון הכתיבה הקולח שלו.