"טרנטינו כותב על קולנוע כמו שהוא עושה קולנוע", הניו יורק טיימס

בתחילת שנות התשעים סומן קוונטין טרנטינו כהבטחה הגדולה של הוליווד, וכיום הוא כבר נחשב לגדול במאי הקולנוע של תקופתו. בזכות סרטי מופת פורצי דרך, שהפכו לנכסי צאן ברזל של הקולנוע האמריקאי – ובהם "כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "להרוג את ביל" ו"ממזרים חסרי כבוד" – זכה טרנטינו למעמד איקוני, וקנה לו מיליוני מעריצים ברחבי העולם.

אך עוד לפני שנעשה לקולנוען מחונן, היה טרנטינו צופה נלהב, מהסוג שמכיר כל סרט וכל שחקן, ויודע לדקלם סצנות שלמות בעל פה. הרבה בזכות אמו, שלקחה אותו לקולנוע כבר מגיל שמונה – ולא רק לסרטי ילדים – נחשף קוונטין הצעיר לקלאסיקות הגדולות של שנות השישים והשבעים, כמו גם לסרטים הגרועים של התקופה, שמהם למד לא פחות. השפעתם של כל אלה ניכרת ביצירות המקוריות שביים בבגרותו.

במחשבות על קולנוע, טרנטינו משתף אותנו בחוויותיו כצופה, מציג תובנות מרתקות על השינויים שעבר הקולנוע האמריקאי ביובל האחרון, מספק מעט רכילות הוליוודית, ובעיקר מזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים אותו. כל מי שיקרא בספר ירגיש מיד כאילו הוא יושב עם טרנטינו על כוס בירה, בבר שכונתי בתל אביב או ניו יורק, ומנהל איתו שיחה על הדבר האהוב עליו ביותר בעולם.

מחשבות על קולנוע לא דומה לשום ספר שקראתם – על קולנוע או בכלל. הוא הפך עם צאתו לרב מכר ענקי ולשיחת היום של כל חובבי הקולנוע בעולם.

"טרנטינו כותב על קולנוע כמו שהוא עושה קולנוע" ("ניו יורקר")
"חגיגה צרופה" ("טיימס")