הבדווים במדבר יהודה – עולם הולך ונעלם

כמו כל חברה בעולם, גם החברה הבדווית משתנה; התמורות שעוברת החברה הבדווית משפיעות על כל תחומי החיים. התרבות הבדווית היא תרבות של נדידה, ומעולם הנדידה נגזרים תחומי חיים אחרים: הכרות עם המדבר, שימוש בצמחי המדבר בפרט ובמשאבי הטבע האחרים בכלל, חוסר רכוש, בית נייד, אי-שימוש במבני ציבור ועוד. אבל מה קורה לחברה הבדווית כשהיא מפסיקה לנדוד?

הבדווים בנגב והבדווים בגליל נחקרו לא מעט, אבל ביחס לבדווים במדבר יהודה נעשו מעט מחקרים. בספר רב-ערך זה חקר ירון עובדיה את דפוסי החיים של הבדווים במדבר יהודה לאחר 1967. במדבר יהודה חיים שישה שבטים (לצד רסיסי שבטים אחרים) שאינם נודדים. הנדידה פסקה באופן ספונטני בחלק מהשבטים, ובהנחיית השלטון בשבטים אחרים. כאשר הגיעה מדינת ישראל למדבר יהודה ב-1967, חלק מהשבטים כבר ישבו קבע והאחרים היו בנדידה למחצה (השבט מקובע, הרועים נודדים). מאז פסקה הנדידה לחלוטין, כל הבדווים הם יושבי קבע וכולם חשופים ומשתמשים באמצעים מודרניים מתקדמים, כמו למשל טלפונים ניידים, רשתות חברתיות ועוד. לצד זאת הבדווים חשופים להתיישבות יהודית ולפעילות צבאית ישראלית.

השינויים במדבר יהודה מהירים, התרבות הבדווית היא כבר לא מה שהייתה פעם; מחבר הספר בחר את שבט ג'האלין כמקרה מבחן לבדוק מהם השינויים שעבר השבט מאז 1967.

ד"ר ירון עובדיה הוא מזרחן ומורה דרך; עוסק שנים רבות בהוראת-דרך במדבר יהודה ובמחקר החברה הפלסטינית. ספר זה הוא עיבוד של עבודת הדוקטורט של המחבר שהוגשה באוניברסיטת בר אילן.