מאז ומעולם היה אוכל מרכיב יסוד בחוויה האנושית. לצד היותו מצרך הישרדותי בסיסי, למזון שלנו תמיד הייתה חשיבות חברתית וכלכלית. עם זאת, בימינו הוא הפך לחוויה תרבותית מרובת רבדים, אשר זוכה לתשומת לב ומייצרת שיח חסר תקדים בהיקפו, עד כי נדמה שכעת בני אדם כבר פחות "אוכלים כדי לחיות" ויותר "חיים כדי לאכול".

ואולי  אין סיבה לתמוה שהאוכל שלנו הפך למוקד לעניין רב כל כך, שכן האוכל נוכח בכול: הוא מעוצב על ידי מסורות דתיות, חגים וטקסים, הוא משפיע באופן דרמטי על הכלכלה ומושפע מן הפוליטיקה, הוא משקף תהליכים היסטוריים ביצירות ספרות ואמנות והוא מבטא את זהותנו – הפרטית והלאומית. בתקופה שבה האוכל נחקר יותר מאי פעם, גם השאלות מתרַ בּ וֹת. למשל: האם לשף שהמציא מתכון יש בעלות על המצאתו? איך משתקפת הגלובליזציה בספרי בישול? מה הופך מאכלים ל"נשיים" ואחרים ל"גבריים"? מדוע מבטאות תוכניות הריאליטי העוסקות בבישול את אידיאל הטלוויזיה המסחרית? וכיצד משפיע המזון שלנו על משבר האקלים?

שלל השאלות והנושאים הללו נידונים בפרקי הספר מזון למחשבה – היסטוריה, חברה ותרבות על הצלחת, שהם עיבודים לסדרת הרצאות שניתנו במסגרת תוכנית האוניברסיטה המשודרת.