אלף שמות לאושר

בשני ספריה הראשונים הראתה ביירון קייטי כיצד אפשר לשים קץ לסבל באמצעות חקירת המחשבות המלחיצות היוצרות אותו, בעזרת תהליך של חקירה עצמית שאותו היא מכנה "העבודה". עכשיו, בספר אלף שמות לאושר, היא מעודדת אותנו לגלות את החירות המתאפשרת בעקבות אותה חקירה.

ביירון קייטי מגיבה כאן לספר הסיני הקלאסי טאו טֶה צ'ינג מאת לאו טסו, שתורגם לאנגלית בידי בן זוגה, סטיבן מיטשל, וזכה לכינוי "הספר החכם ביותר שנכתב אי פעם". בהשראתו מדברת קייטי על הסוגיות הבסיסיות ביותר שכולנו מתמודדים איתן: חיים ומוות, טוב ורע, אהבה, עבודה וסיפוק, ומאפשרת לתובנות הנצחיות של הטאו טֶה צ'ינג להדהד בלבנו מחדש כיום.

בה-בעת מציע הספר הצצה מלאת-חיים ומאירת עיניים לחייה של אישה אשר במשך עשרים שנה - מאז "התעוררה לראות את המציאות" באחד הבקרים בשנת 1986 - חיה על פי הדברים שכתב לָאוֹ טסוּ לפני למעלה מאלפיים וחמש-מאות שנה.

חוכמתה העמוקה, נטולת הדאגות של קייטי אינה תיאורטית; היא אותנטית לחלוטין. זה מה שגורם לספר הזה להיות משכנע כל-כך. זהו דיוקנה של אישה שופעת שמחה שלווה, בין שהיא רוקדת עם נכדתה הפעוטה ובין שהיא מגלה כי פורצים רוקנו את ביתה. בסיפוריה על אודות נינוחות מוחלטת בכל נסיבות שהן, לא זו בלבד שהיא מתארת את התודעה המתעוררת; היא מאפשרת לכם לראותה, להרגיש אותה בפעולה. והיא מראה לכם כי אותה תודעה היא גם התודעה שלכם.