זהו סיפור על האחיות טָקֶשִימָה. לין מלמדת את אחותה הצעירה, קייטי, איך היא רואה את העולם: קירָה־קירָה, שפירושו נוצץ ביפנית. השמיים הם קירָה־קירָה, כי הצבע שלהם כחול עמוק ועדיין שקוף, הים הוא קירָה־קירָה, גם עיניים של אנשים הן קירָה־קירָה. הסיפור מתרחש בארצות־הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת. הוריה של קייטי הם יפנים, שעל אף שנולדו באמריקה נתקלו, כמו משפחות יפניות רבות, ביחס עוין בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הם עובדים במפעל לעיבוד עופות בתנאי עבודה קשים ובלתי נסבלים ומנסים לחסוך כסף כדי לקנות בית. לין היא שמלמדת את קייטי בדרך המיוחדת שבה היא רואה  את העולם לשכוח מצרות ההווה ולחלום על המחר. אך כשלין חולה לפתע וכל המשפחה מתחילה להתפרק, קייטי נאלצת למצוא לבדה דרך להראות לכולם שבעתיד יש תמיד משהו נוצץ, משהו שהוא קירָה־קירָה.