הזדמנות לעבר חדש

מה עושה אדם שמתעורר ומתברר לו שהוא אינו זוכר דבר? לא את שמו ולא את הוריו לא את מקום הולדתו וגם לא איך הגיע לחוף הים שבו הוא נמצא על ידי שני דייגים. מה עושה אדם שמגלה שהחפצים סביבו אינם מוכרים לו? ושהוא אינו יודע מהו צהוב ומהי ביצה ואיך כולם - חוץ ממנו - יודעים למה משמש כל חפץ בחדר שלו. ביד אמן משרטטת רונית לוינשטיין מלץ את סיפור חייו המופלא של טובי שעשרים שנות חייו הראשונות אבדו לו ואת השנים שאחריהן הוא מקדיש לשחזור איטי של אותן שנים אבודות. האם באמת חייב אדם לדעת מנין בא כדי להבין לאן הוא הולך? האם אנחנו שבויים בידי מעשי העבר שלנו או שמא לכל אחד מאתנו יש הזדמנות לברוא לעצמו עבר חדש וחיים ?