אימא'לה

אמא של יהלי נחמדה מאד בדרך כלל. אבל כשהיא מתעצבנת... איזה פחד! למזלו של יהלי, יש לו חבר-אריה שתפרה לו סבתא ולחש קסם שהמציא. פעם אחת לחש-הקסם פועל: אמא נעלמת ואת מקומה תופסת פיה קטנה וחביבה שאף פעם לא מתרגזת ויודעת לעשות כמעט הכול. יהלי מוכן לקבל את העובדה שהידיים שלה קטנות מכדי לחבק, ומסכים להשלים עם כך שאינה יודעת להמציא שירים וסיפורים כמו אמא שלו. העובדה שהפיה לא יודעת להגיד 'לא' דווקא מוצאת חן בעיני יהלי, והוא עומד לנצל זאת עד הסוף; על פי בקשותיו מתמלא השולחן כל טוב, וחדרו הופך ליער, להר מושלג ולנהר שורץ תנינים... יהלי והאריה שלו עושים חיים משוגעים, אבל אחרי כמה שעות הגעגועים לאמא נעשים בלתי נסבלים!

סיפור לילדים ולאמהות (לא מושלמות), על משאלות שמתגשמות יתר על המידה. מאפשר להסתכל בחיוך ובהבנה על רגעי משבר בבית.
הספר מתמודד עם נושא מורכב: איך אפשר להשלים עם העובדה שאמא לא מושלמת, שלפעמים במקום להרגיע היא מבהילה? שיש בה צדדים שונים ולא תמיד אהובים?
הפתרון של הפיה המחליפה הוא מין ניסיון ללכת עד הסוף עם המשאלה (של ילדים ואמהות) שאמא תהיה רק טובה או הכי טובה (!) המחברת בודקת את גבולות המשאלה ועוזרת לגיבורה למצוא את דרכו בחזרה אל חיק אמו "הטובה דיה", ברוח הביטוי שטבע ויניקוט.