חֵזִי הַחִלָּזוֹן הֵגִיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם עִם טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹנוֹת וּמִיָּד מִהֵר לְטַפֵּס כְּמוֹ שְׁאַר הַחֶלְזוֹנוֹת. הוּא נֶאֱחַז בְּחוֹזְקָה בְּגִבְעוֹל, תְּחִלָּה עִם מָשׁוֹשׁ אֶחָד, אַחַר כָּךְ עִם מָשׁוֹשׁ שֵׁנִי, וְ... בּוּם, נָפַל בַּחֲבָטָה עַל הָאָרֶץ. כִּי לְחֵזִי הַחִלָּזוֹן לֹא הָיָה רִיר דָּבִיק הַמְּאַפְשֵׁר לַחֶלְזוֹנוֹת לְהִדָּבֵק לְמִשְׁטַח הַטִּפּוּס.
חֵזִי הַחִלָּזוֹן הוּא פִּיקְצֶ'רְבּוּק מְרַגֵּשׁ עַל חֶסֶר שֶׁסּוֹפוֹ יֶתֶר. חֵזִי רוֹכֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים רַבִּים וּמְעוֹרֵר בָּהֶם הַשְׁרָאָה. הַסִּפּוּר מַרְאֶה שֶׁשּׁוֹנִי אֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ מִכְשׁוֹל, אֶלָּא הוּא עָשׂוּי אַף לְזַמֵּן אֶפְשָׁרוּיוֹת חֲדָשׁוֹת. מְסָרִים חֲשׁוּבִים נוֹסָפִים הָעוֹלִים מִן הַסִּפּוּר: אֵין לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּבַקָּשַׁת עֶזְרָה, וְגַם הַצָּעַת עֶזְרָה כָּמוֹהָ כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" – הָעוֹזְרִים יֵצְאוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִשְׂכָּרִים. בְּצַד זֶה הַסִּפּוּר מַעֲנִיק מֵידָע עַל הַחִלָּזוֹן.
קָתֵרִינָה מַקְיוּרוֹבָה, יְלִידַת סְלוֹבַקְיָה, הִיא סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת בַּעֲלַת סִגְנוֹן יִחוּדִי, שֶׁזִּכָּה אוֹתָהּ בִּפְרָסִים רַבִּים.
אַל תַּחְמִיצוּ גַּם אֶת סְפָרֶיהָ הַנִּפְלָאִים הַקּוֹדְמִים שֶׁיָּצְאוּ בְּהוֹצָאַת מָטָר: לָמָּה אַתָּה לֹא פּוֹרֵחַ? וְתוֹלַעַת גְּדוֹלָה וּשְׁמֵנָה.