לְסָבְתָא שֶׁל עִידוֹ קוֹרְאִים טוּלָה, וְעִידוֹ אוֹהֵב לִקְרֹא לָהּ "סָבְטוּלָה".

בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אִמָּא הֵם מַחְלִיטִים לְהָכִין לָהּ עוּגַת הַפְתָּעָה. עִידוֹ הַסַּקְרָן שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ "אֵיךְ חֳמָרִים מִתְעַרְבְּבִים וְהוֹפְכִים לְעוּגָה? אֵיךְ מִתְנַקֶּה כֶּתֶם מֵחֻלְצָה?"

בְּעֶזְרַת סַבְטוּלָה הוּא מְגַלֶּה אֶת מַדַּע הַכִימְיָה הַנִּסְתָּר מֵהָעַיִן – עוֹלָם שֶׁבּוֹ מֵאֲחוֹרֵי פְּעֻלּוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת כַּאֲפִיָּה וּכְבִיסָה, מִסְתַּתְּרוֹת מִלִּים מוּזָרוֹת וּמַצְחִיקוֹת כְּמוֹ "מוֹלֵקוּלָה" "אָטוֹמִים"... עוֹלָם שֶׁמִּתְרַחֲשִׁים בּוֹ דְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּמַעֲשֵׂה קְסָמִים...