קופיקו בייבי - מקלחת ולישון
תמר בורנשטיין לזר
נֹגַהּ שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ כְּבָר בּוֹגֶרֶת ; אֲבָל לִפְעָמִים הִיא קְצָת לֹא זוֹכֶרֶת לִסְגֹּר חַלּוֹן לְהָסִיר צַלַּחַת ; אֲבָל בְּעִקָּר לַעֲשׂוֹת מִקְלַחַת. נֹגַהּ לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לְהִתְקַלֵּחַ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. הִיא מְפַחֶדֶת מֵהַמַּיִם הָרְטֻבִּים וְלִפְעָמִים פָּשׁוּט שׁוֹכַחַת לָלֶכֶת לַמִּקְלַחַת. אֲבָל לְקוֹפִיקוֹ שֶׁלָּנוּ יֵשׁ רַעְיוֹן מַבְרִיק אֵיךְ לַעֲזֹר לָהּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד מִפְּנֵי הַמִּקְלַחַת וְלָלֶכֶת לִישׁוֹן עִם חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם וְכוֹכָבִים בָּעֵינַיִם. הִצְטָרְפוּ אֶל קוֹפִיקוֹ נֹגַהּ וְהַחֲבֵרִים בְּסֵפֶר קַרְטוֹן מַקְסִים הַמַּתְאִים לְכָל הַיְּלָדִים שֶׁמִּתְאַרְגְּנִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְהוֹלְכִים לִישׁוֹן.