ממציאים ומגלים - אלכסנדר גרהם בל
תמי שם טוב
אִם תִּרְצוּ לְדַבֵּר עִם חָבֵר תּוּכְלוּ לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו אוֹ לִשְׁלֹחַ לוֹ הוֹדָעָה. אֲבָל עַד לִפְנֵי כְּמֵאָה אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּשֶׁאֲנָשִׁים רָצוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה הֵם הָיוּ חַיָּבִים לְהִפָּגֵשׁ. הָאִישׁ שֶׁחוֹלֵל אֶת הַשִּׁנּוּי וְאִפְשֵׁר לָהֶם לְשׂוֹחֵחַ גַּם מִמֶּרְחָק עָצוּם הוּא אֲלֶכְּסַנְדֶּר גְרָהָם בֵּל מַמְצִיא הַטֵּלֵפוֹן. עוֹד כְּשֶׁהָיָה קָטָן הוּא עָזַר לַאֲנָשִׁים לְתַקְשֵׁר — תְּחִלָּה לְאִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהָיְתָה חֵרֶשֶׁת וּכְשֶׁגָּדַל — גַּם לְתַלְמִידָיו שֶׁהִתְקַשּׁוּ בְּדִבּוּר אוֹ בִּשְׁמִיעָה. בַּסֵּפֶר הַזֶּה תּוּכְלוּ לְהָצִיץ אֶל מַעְבֶּדֶת הַנִּסּוּיִים שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר בֵּל שֶׁחִפֵּשׂ וּמָצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָאָדָם לַמֶּרְחַקִּים. כִּי בֵּל יָדַע סוֹד גָּדוֹל — הַמְצָאוֹת שֶׁמְּקָרְבוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם זֶה לָזֶה הוֹפְכוֹת אֶת הָעוֹלָם לְמָקוֹם טוֹב יוֹתֵר.