"יום אחד נכנס המורה להיסטוריה לכיתה כשהוא גורר אחריו צלב עץ ענק ולנגד פנינו המבוהלות הוציא מתיקו פטיש ומסמרים ארוכים ועמד לנעוץ את עצמו אל הצלב. ברגע האחרון הספיקו בועז וברק לזנק מכסאותיהם ולאחוז בידו, ולא אפשרו לו להכות בפטיש. האמבולנס שלקח אותו מבית-הספר היה שונה מאלה שהכרנו, ומיד חשדנו שהוא לא אושפז בבית-חולים רגיל את מקומו מילא המנהל, ובכיתה כבר התלחשו שעדיף מורה משוגע על פני מנהל שפוי.

כשחזר המורה לבסוף לכיתה חשנו במבוכתו. תחילה לא הבנו מדוע הוא נבוך, אך בשיעורים הבאים התחלנו להבין שמבוכתו לא נבעה מכך שהפך לישו לעינינו, אלא מכך שהטעה אותנו. הוא לא היה ישו. הוא היה בונפרט."

סיפור משוגע ומצחיק שכתב ברק אטקין, מורה להיסטוריה בביה"ס לטבע בתל אביב, יחד עם ששה מתלמידיו, כשהיו בכיתה ט'.