סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכינים (1)

מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִּים לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לֹא תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה, מַגְזִימָנִית וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ!

אָז מָה גָּרַם לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ לְזַנֵּק עִם מַטְאֲטֵא שָׁלוּף? מַדּוּעַ אַלְבֶּרְט, נַגַּן הַטּוּבָּה הַמְּהֻלָּל, הִגִּיעַ לְהִתְאָרֵחַ בַּמָּלוֹן שֶׁלָּהּ? מָה הֵכִילָה הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ? וּמָה עוֹשִׂים עִם תַּנִּין רָעֵב בִּמְיֻחָד?

אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת תִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשָׁה וּפְרוּעָה. וְרַק בַּקָּשָׁה קְטַנָּה: אַל תְּסַפְּרוּ לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי עָלֶיהָ סֵפֶר. הִיא עֲלוּלָה לִכְעֹס שֶׁלֹּא כָּתְבָה אוֹתוֹ בְּעַצְמָהּ!

שֶׁלָּכֶם, קֶרֶן קָרֵנִינָה.