פיל בחנות חרסינה
נאוה מקמל-עתיר
"דָּבָר לֹא אַפִּיל, לֹא אֶשְׁבֹּר, הֵן צִדְקִי,
אֶקְנֶה, אֲשַׁלֵּם וְאֵלֵךְ לְדַרְכִּי,
גַּם לִגְדוֹלִים שְׁמוּרָה עֲדִינוּת,
הַאֲמִינִי, גְּבֶרֶת, תְּנִי הִזְדַּמְּנוּת.
חֵדֶק הַפִּיל, חָטְמִי הַיָּקָר,
מְסֻגָּל לְהַחְזִיק בְּגַרְגִּיר שֶׁל סֻכָּר!
אַתְּ מֻדְאֶגֶת וְאַף עַל פִּי כֵן שֶׁתֵּדְעִי:
לְפָנַיִךְ עוֹמֵד קוֹנֶה אַחְרָאִי."
בִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת שֶׁל חֲרִיזָה מִתְנַגֶּנֶת הַשְּׁזוּרָה בְּחוּטִים שֶׁל הוּמוֹר, וּבְלִוּוּי הָאִיּוּרִים הַפִּיּוּטִיִּים שֶׁל לִיבִּי אֶקְסֶלְרוֹד, טוֹוָה סוֹפֶרֶת רַבֵּי–הַמֶּכֶר וְזוֹכַת פְּרַס זְאֵב וּפְרַס אָקוּ"ם לְסִפְרוּת יְלָדִים וָנֹעַר, נָאוָה מַקְמֵל עַתִּיר, אַגָּדָה שְׁנוּנָה עַל דֵּעוֹת קְדוּמוֹת הַמַּתְאִימָה לְכָל גִּיל. זֶהוּ מָשָׁל חָכָם וְסִפּוּר פְּלָאִים צִיּוּרִי שֶׁהוּא קְלָסִיקָה בְּהִתְהַוּוּת.
