הסיפור המופלא של הלן קלר

הלן אדמס קלר נולדה במדינת אלבמה שבארצות הברית בשנת 1880. בטרם מלאו לה שנתיים חלתה והפכה חירשת-עיוורת ולא יכלה לתקשר עם הסובבים אותה. הוריה האוהבים חיפשו נואשות דרך להוציא אותה מעולמה החשוך. כשהלן הייתה בת שבע הזמינו את אן סאליבן, אשה צעירה שסבלה מעיוורון בילדותה, לחיות בביתם ולהיות מורה לבתם. בהתמדה ועקשנות לימדה אן סאליבן את הלן קלר 'לשמוע'  באמצעות איות אותיות על כף ידה, לקרוא ולכתוב בכתב ברייל ופתחה בפניה את העולם.

חרף היות חירשת-עיוורת הייתה הלן קלר נחושה בדעתה להגיע להישגים הגבוהים ביותר. בעזרתה המסורה של אן סליבן, שליוותה אותה במשך ארבעים ותשע שנים, ותודות לכישרונותיה ולאומץ ליבה, הצליחה לסיים בהצטיינות את לימודיה בקולג' יוקרתי, לכתוב ספר על ילדותיה ונעוריה והפכה לפעילה חברתית שעשתה רבות למען עיוורים וחירשים.

הלן קלר המשיכה בפעילותה הציבורית המופלאה עד יום מותה, בשנת 1968.

מדבריה:
"אף שהעולם מלא בסבל, הוא מלא גם בהתגברות על הסבל."

"הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים.
אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."

"רחמים על עצמנו הם אויבנו הגדול, ואם אנו נכנעים להם, לעולם
לא נוכל לעשות את הטוב."

"כאשר דלת של אושר ננעלת – נפתחת אחרת. אך לעיתים קרובות אנו
מתבוננים בדלת נעולה זמן כה רב, עד כי אין אנו רואים את זו שנפתחה."

"ההישג הגדול ביותר של החינוך הוא הסובלנות."

"הביטחון בעיקרו הוא אמונה תפלה. הוא אינו קיים בטבע. החיים הם
הרפתקה נועזת, או שום דבר."

"כישלון הוא רק הזדמנות להתחיל מחדש בדרך נבונה יותר."

"אופטימיות היא האמונה שמובילה להישג."

העיתונאית לורנָה היקוּק מספרת את סיפור חייה של הלן קלר, סיפור מופלא על אומץ,
נחישות, מסירות, נאמנות ודבקות במטרה – הנקרא גם היום בהשתאות ובהתפעלות. 

לורנַה היקוּק עיתונאית חוקרת נולדה בשנת 1893.  ילדותה עברה בצל אב אלים ואת דרכה בחיים  פילסה בכוחות עצמה. נפטרה בשנת 1968, כעשר שנים אחרי  שכתבה את "הסיפור המופלא של הלן קלר