גיא וגלי, תעלומת החדשדוש‏

"אוּלַי הַחֲדַשְׁדּוּשׁ לֹא בֶּאֱמֶת קַיָּם?" דָּנִיאֵל אָמַר פִּתְאוֹם.

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.

"אוּלַי אֵין בֶּאֱמֶת יֶלֶד כָּזֶה גַּיְא, וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ סְתָם עוֹבְדִים עַל כֻּלָּם."

"לָמָּה לָהֶם לְהַמְצִיא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יֶלֶד?" שָׁאֲלָה הִלָּה.

"לֹא יוֹדֵעַ," אָמַר דָּנִיאֵל.

"לְדַעְתִּי, גַּיְא דַּוְקָא כֵּן קַיָּם," אָמְרָה הִלָּה, "וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ כּוֹלְאִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת וְלֹא מַרְשִׁים לוֹ לָצֵאת..."

שְׁנֵי דְּבָרִים מַסְעִירִים אֶת גַּלִּי וְהַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ בְּסוֹף הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. הָרִאשׁוֹן — מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה שָׁם בַּבַּיִת שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ, הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ בַּקִּבּוּץ? וְהַשֵּׁנִי — הַאִם הַכִּתָּה שֶׁלָּהֶם תַּצְלִיחַ לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדָהּ בְּטוּרְנִיר הַכַּדּוּרֶגֶל הַמִּתְקָרֵב? כְּשֶׁגַּלִּי מְגַלָּה אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ, הִיא צְרִיכָה לְהַחְלִיט אִם לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים אוֹ לַחְשֹף אֶת סוֹדוֹ הַכּוֹאֵב בִּפְנֵי חַבְרֵי הַיַּלְדוּת שֶׁלָּהּ.

בְּמִי הִיא תִּבְחַר? וְאֵיךְ זֶה יַשְׁפִּיעַ עַל הַמִּשְׂחָק הַגּוֹרָלִי?

גַּיְא וְגַלִּי, תַּעֲלוּמַת הַחֲדַשְׁדּוּשׁ הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים גַּיְא וְגַלִּי.

נוֹפְיָה בַּר־נִיצָּן, אִמָּא לְאַרְבָּעָה (שְׁלוֹשָׁה בָּנִים וּבַת), מְגַדֶּלֶת כֶּלֶב, אוֹגֵר וְנָחָשׁ, וְעוֹרֶכֶת רָאשִׁית שֶׁל עִתּוֹן הַיְּלָדִים "אוֹתִיּוֹת וִילָדִים".

רוֹן לֵוִין, אִמָּא לְגַאיָה (שֶׁנּוֹלְדָה עִם הַדְּמוּיוֹת בְּ״גַיְא וְגַלִּי״), הִיא מְאַיֶּרֶת וְאָנִימָטוֹרִית.