העיניים מתרגלות לחושך

כדי ליצור משולש צריך שלוש נקודות. זה ברור, זה נורמלי. אבל דווקא בימים האלה, כשניסים משתנה מילד לגבר, נראה שכל המשולשים מתעקשים להפוך לנקודות ולהמשיך בלעדיו. קודם כול המשולש אימא, אבא, ילד. ואחריו המשולש עומר, רן וניסים, שהיה תמיד קצת עקום אבל בכל זאת מחובר.

כשניסים משוטט ברחובות השכונה ועל קו החוף הוא מרגיש יותר ויותר כמו נקודה שלא זוכרת לאיזו צורה היא שייכת. אולי דווקא בגלל זה הוא מתחיל פתאום לראות דברים שלא ראה לפני כן מעולם: את הציורים של אליס, את החיוך של גליה ואת המילים הזוהרות על הקירות.

מישהו קורא לעזרה מבעד לשירי גרפיטי שמתגלים בשכונה, ומיום ליום הקריאה הופכת לזעקה. אבל מה ניסים קשור? מה הוא בכלל מבין במילים ואיך הוא יכול להציל מישהו אם הוא בקושי יכול להציל את עצמו?