הבנידודים בתעלומת מטען חורג

תּוֹדוּ שֶׁאִם כְּבָר לְהִנָּעֵל בִּמְכוּלָה חֲלוּדָה, הֱיִיתֶם מַעֲדִיפִים לַעֲשׂוֹת זֹאת יַחַד עִם אַבְרוּמְצָ'ה. כְּשֶׁתִּיק הַנַּוָּדִים וְהַחִיּוּךְ הָעֲנָק שֶׁלּוֹ בַּסְּבִיבָה, קָשֶׁה מְאֹד לְהִשָּׁאֵב אֶל הַפַּחַד. אֲפִלּוּ יַעֲקֹב, הַמַּנְהִיג הַבִּלְתִּי מֻכְתָּר, לֹא מַצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ. וְאִם אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ עוֹד מַשֶּׁהוּ? הֱיִיתֶם מַמָּשׁ שְׂמֵחִים לוּ הָיָה אִתְּכֶם חָנָן אֶחָד; מְחוֹנָן כְּמוֹ בַּסְּפָרִים, וְגָאוֹן כְּמוֹ בַּחַיִּים.

בְּסֵפֶר מְרַתֵּק שֶׁלֹּא תַּנִּיחוּ מֵהַיָּד, תִּמְצְאוּ עֲלִילָה סוֹעֶרֶת הַמְּרַחֶפֶת בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, בֵּין עָבָר לְהוֹוֶה, וּבֵין לְבָבוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִים דַּוְקָא כְּשֶׁאֵין לְאָן לִבְרֹחַ.

אַתֶּם מֻזְמָנִים לְזַנֵּק אֶל הַמְּכוּלָה, לִשְׁלֹף פָּנָס וְהַרְבֵּה רָצוֹן טוֹב, וְלִצְלֹל פְּנִימָה. אוּלַי תְּגַלּוּ שֶׁהַסּוֹדוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר נִמְצָאִים מַמָּשׁ לְיַדְכֶם...

סִדְרָה חֲדָשָׁה וְקִצְבִּית, הַנּוֹשֵׂאת בְּחוֹבָהּ מְסָרִים רִגְשִׁיִּים מְאַלְּפִים.