אין כמו בבית

שִׁישְׁקִי בּוּשְׁקִי יוֹדֵעַ לִהְיוֹת בֵּן יָחִיד. אֵין לוֹ מֻשָּׂג אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם הָאָחוֹת שֶׁנִּכְנְסָה פִּתְאוֹם לְחַיָּיו, הֵבִיאָה אִתָּהּ גַּן חַיּוֹת וַהֲמוֹן בָּלָגָן. תְּחִיָּה מְנַסָּה לִלְמֹד מָה זֶה בַּיִת, מָתַי כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַזְלֵג, לְמָשָׁל. בַּסִּמְטָה נִשְׁאָרִים סַבָּא וְהָעַכְבָּרִים. נִשְׁאָרִים גַּם הַצֵּ’צִ’ים וְהַמְּכוֹנִית שֶׁלֹּא נוֹסַעַת לְשׁוּם מָקוֹם (אֲבָל אֲלֵיהֶם תְּחִיָּה לֹא מִתְגַּעְגַּעַת). חוּץ מִבַּיִת וְסִמְטָה יֵשׁ גַּם גִּנָּה שֶׁצָּרִיךְ לְהַצִּיל מֵהַמִּפְלֶצֶת, קוּקִי שֶׁגָּדֵל בַּכִּיס שֶׁל הַחֲצָאִית הַיְּשָׁנָה וּמַגֵּב שֶׁהוֹפֵךְ לְפַרְפַּר. נֵס שֶׁאַבָּא בּוּשְׁקִי וּגְבֶרֶת בּוּשְׁקִי עוֹזְרִים לִזְכֹּר: הָעִקָּר – אֵין כְּמוֹ בַּבַּיִת! אֵין כְּמוֹ בַּבַּיִת הוּא סִפּוּר שֶׁלֹּא נָח לְרֶגַע. הוּא מִתְרוֹצֵץ מֵהַסָּלוֹן לַמִּטְבָּח, יוֹרֵד לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית, הוֹלֵךְ לְאִבּוּד. חוֹזֵר. בָּרוּר. לִפְעָמִים הוּא שָׁר. מָה עוֹד אֶפְשָׁר לְסַפֵּר עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה? הוּא שָׁכֵן שֶׁל בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית (אוֹתוֹ בִּנְיָן, קוֹמָה שְׁנִיָּה). בַּמַּדָּף מֵעָלָיו גָּרִים הַסְּפָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁל דְּבוֹרִי רַנְד. אֶת כֻּלָּם הִיא אוֹהֶבֶת. תִּשְׁאֲלוּ אֶת בְּרַיְנָה, הִיא תַּסְבִּיר לָכֶם אֵיפֹה אַהֲבָה גָּרָה.