אור שמח על הרמב"ם

ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה 'אור שמח' היה מגדולי הרבנים במזרח אירופה לפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם, "משך חכמה" – פירוש לתורה ("משך" הם ראשי התבות של שמו), וחידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

נולד בשנת תר"ג בעיר בלטרימנץ פלך ווילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס. אביו היה למדן גדול ומרביץ תורה. התפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב בביאליסטוק אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות.

בשנת תרמ"ח [1888] נפטר הגאון רבי ראובן הלוי דינבורגר אב בית דין של דווינסק, ורבי מאיר שמחה נתמנה לממלא מקומו והפך לרבה של דווינסק.

כארבעים שנה שימש כרב העיר דווינסק. רבי מאיר שמחה חי בדוחק ולא רצה ליהנות משל אחרים. פעם החליטו ראשי הקהילה להוסיף על משכורתו, והוא התנגד לכך באומרו שבמשכורתו הקבועה יש לו די מחסורו, וסירב לקבל שום הוספה.

בשנת תרס"ב, כארבע עשרה שנים לאחר שנתמנה לרב בדווינסק, החל בהדפסת ספרו הגדול "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים יצאו בחייו בוורשא, והחלק האחרון נדפס לאחר פטירתו בעיר ריגא על ידי רבי מנחם מנדל ז'ק, אב בית הדין של ריגא, שהוציא לאור גם את הספר "משך חכמה" על התורה שנה לאחר פטירתו של רבי מאיר שמחה.

מלבד ספרו הגדול על הרמב"ם, כתב חידושים גם על סדר מסכתות הש"ס, אך כתבי יד רבים הלכו לטמיון בשואה. מעט מחידושיו על כמה מסכתות הש"ס יצאו לאור בישראל.

רבי מאיר שמחה היה נערץ בקרב קהל עדתו ובקרב אנשי העיר דווינסק. ראש המוסד לשעבר איסר הראל (הלפרין) שהתגורר בנעוריו בדווינסק, מתאר בספרו 'בטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר. באחד החורפים הגשומים עלה הנהר על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר. או אז הופיעה דמותו של רב העיר, רבי מאיר שמחה, שעלה על הסוללה ונשא תפילה לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה. כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע. מאורע זה גרם לקידוש השם גדול בקרב התושבים הגויים של העיר.

בשנת תרפ"ו נפטרה אשתו הרבנית חיה. מספרים שרבי מאיר שמחה התכופף כלפי ארונה ואמר: "חיה חיה, אל תדאגי, עוד בשנה זו אבוא אליך". ואמנם באותה שנה נפטר - ד' באלול ה'תרפ"ו. (אתר דעת)