מנחת חינוך מהדורה בינונית ג' כרכים

ספר 'מנחת חינוך' מהדורה מתוקנת ומפוארת בהוצאת מכון ירושלים, עם רבבות תיקונים, הוספות והשלמות, ציונים ומראי מקומות, פתיחת ראשי תבות, הערות והארות, מבוא, מפתח מקורות ומפתח ענינים. כולל מפתח הענינים ומקורות.

'מנחת חינוך' הוא ספר המציע פירוש למדני לספר החינוך. הספר דן בתרי"ג המצוות שמונה ספר החינוך ובמקורות העוסקים בהן בתלמוד ובראשונים. על אף שמגמתו המוצהרת של המחבר הייתה עיונית - חקירה תאורטית ופלפולים בהבנת יסודות המצוות, זכה ספרו בהכרה כסמכות הלכתית בפני עצמה, הכרעותיו נחשבות כבעלות תוקף, והבנות מחודשות שהעלה להבנת התלמוד והראשונים משמשות כתקדימים עליהם סומכים פוסקי הלכה.

הספר "מנחת חינוך" נכתב על ידי רבי יוסף באב"ד (1800 - 1874), אב בית דין בטרנופול, ויצא לאור בשנת ה'תרכ"ט (1869). שם הספר שאול משמו של הקורבן שהיה מקריב כל כהן בבית המקדש עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק בל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת, ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל החינוך.
לימוד ספר החינוך יחד עם המנחת חינוך נפוץ בישיבות רבות ובעבר היה נפוץ גם בקרב בעלי בתים.
מהדורה הראשונה נדפס הספר בעילום שם מחברו.

בשנת ה'תרמ"ט, לאחר פטירת המחבר, פנה הרב אורי זאב סאלאט, המדפיס הראשון, ( מדייני   אל בני המחבר, לקבל את רשותם לשוב ולהדפיס את ה"מנחת חינוך" , לאחר שאזל מן השוק ורבים מבקשים לקנותו. הספר נדפס באותה שנה, כששמו המלא של המחבר מתנוסס בשער, בצירוף הרשאה החתומה על ידי בניו, בה הם כותבים שאביהם נהנה מאוד מעבודתו של המדפיס בהוצאה הראשונה.

בגלל עוניו הכבד של רבי יוסף באב"ד הוא קיצר את הספר בעזרת ראשי תיבות לא מקובלים רבים, כדי שעלות הדפסתו תהיה קטנה יותר, אם כי גם עם קיצורים אלו הספר אינו קצר. עובדה זו הקשתה על הלומדים. כמו כן היו הקטעים בספר ארוכים מאוד כך שההתמצאות בדבריו הייתה מסובכת.
בה'תשמ"ח (1988) יצאה לאור על ידי מכון ירושלים "מנחת חינוך השלם" בעריכת הרב אברהם קבלקין בשלושה כרכים בה ראשי התיבות נכתבו במלואם, הטקסט פוסק לקטעים קצרים ממוספרים, וניתנו ראשי פרקים מן הצד לדברי ה"מנחת חינוך", דבר שהקל על לימוד הספר.

כמו כן נוסף פירוש על המנחת חינוך בשם "בשולי המנחה", ובו הערות קצרות על דבריו, וציונים לספרים הדנים בהם.  הבדל נוסף הקיים בין המהדורות הוא בסדר הפנימי של דברי המחבר בתוך כל מצוה. פעמים רבות, לאחר שסיים המחבר לדון בנושא אחד, וכבר החל לדון בעניין אחר, הוא חוזר לפתע לנושא הקודם ומוסיף בו דברים חדשים. הדבר נובע ככל הנראה מהעובדה שהספר לא נערך על ידי מחברו להדפסה, ולכן הוא נשתמר לפנינו בצורה הראשונית בה נכתב, לפי זרימת מחשבותיו של המחבר. במהדורת מכון ירושלים סדרו מחדש את דברי המחבר בצורה הגיונית יותר, בה נידון כל נושא בשלמות לעצמו . נלקח מויקפדיה.