עזר מקודש

בדור של סערות ותהפוכות עולם, נשלחה משמים נשמתו הקדושה של מרן הרה"ק רבי אליעזר מוויזניץ זי"ע בנו השלישי של מרן בעל "אהבת ישראל" מוויזניץ זי"ע, להחיות עם רב.

עוד בחיי אביו הקדוש שימש ברבנות והרביץ תורה לעדרים בישיבה הגדולה בעיר ויזניצא. אחר הסתלקות אביו בשנת תרצ"ו הוקם-על לכהן כאדמו"ר, והיה חוליה מפוארת בשרשרת הזהב שנמשכה מקאסוב, רוז'ין, ראפשיץ ודז'יקוב.

רבינו, רבי אליעזר הגדול, אשר נודע שמו בישראל כבעל 'דמשק אליעזר' על שם חיבוריו הקדושים, היה ענק הרוח והמעש, אשר החיה עם רב מיהודי רומניה תחייה רוחנית מופלאה, בין שתי מלחמות העולם, ופרנס וזן אותם מעושרו הרוחני, כשהשליך אדרתו על המוני בית-ישראל שהיו פזורים בפלכי בוקובינא, מארמורש וטרנסילבניא, ומחוזות סמוכים אחרים.

שמו הלך לפניו בתורת 'איש חי רב פעלים מקבצאל' כבניהו בן-יהוידע בשעתו - הן בימי שלום, כאשר הפליא עצה להציל משחת את בני הנעורים שקלט בישיבתו הגדולה, לחנכם ולחכמם לתורה וליראת שמים; והן בימי צרה וזעם, כשהגדיל תושייה להציל אלפים ורבבות מאחב"י לקוחים-למוות, ושאר אומללים שניתנו בצרה ובשביה, בגולת טרנסניסטריא. - בעלותו לארצנו הקדושה אחר החורבן, סחפה דמותו הנערצת את הלבבות השבורים והציתה בהם שוב אש קודש, ליאור באור החיים. בעוז רוחו, בלהט נפשו ובליבו הרחום, הקים מחדש את מעוז התורה והחסידות, לחם כנגד הזוממים להעביר את נפשות הפליטים על דעת קונם, וכרועה יקבץ טלאיו השיב את הנשמות הנידחות לאלקיהם.

חביב מלכות ויז'ניץ, ברא כרעיה דאבוה, אשר בהתעטף עליו נפשו היה קורא אודותיו: כשאבוא לעלמא דקשוט, אציג את עצמי "הריני אביו של אליעזר'ל..." - אף משחלפו שמונים שנה מאז נתבקש רבינו ה"דמשק אליעזר" בשנת תש"ו למתיבתא דרקיעא, דורות שלמים התחלפו ובאו, עדיין לא דעכו רשפי הגעגועים והכיסופין אליו שבערו בלב שרידי תלמידיו, ואף בלב זרעם אחריהם ובלב אלה שלא זכו להכירו, אך הגיע אליהם שמעו הטוב - לשמו ולזכרו תאוות כל נפש.

בספר זה פורש בס"ד הסופר וכותב תולדות בית ויזניץ הרה"ח ר' חיים מאיר אוביץ, את מגילת חייו של רבינו הק' זצ"ל, ב-25 פרקים שנאספו ונקבצו במשך עשרות בשנים מפי תלמידיו וחסידיו ומפי כתבם, בתוספות כאלף תצלומים ומסמכים, מהם נדירים המתפרסמים לראשונה.