רובשקין הסיפור המלא

זאת חנוכה. דקות בודדות לפני השקיעה.

יממה אחת בלבד חלפה מאז קיבלתי את ההודעה שבית המשפט לערעורים, הערכאה הגבוהה ביותר של האומה החזקה בתבל, גזרה שאוותר כבול בשלשלות למשך שמונה עשרה השנים הבאות. בלא ספק חגגו כל מתנגדיי את נצחונם המלא והמוחלט. זה אכן היה ניצחון מלא ומוחלט, על פי כללי המשחק שהם שיחקו.
אבל אני קיבלתי את הידיעה כפי שיהודי אמור לקבלה. השלכתי את יהבי רק על הקב”ה. ידעתי בוודאות, שה’ בעצמו יציל אותי.
רציתי ליטול ידיים לפני השקיעה, כדי להמשיך את ניסי החנוכה הלאה, אל שאר ימות השנה. הנחתי מצה וחפיסת טונה על השולחן, והתיישבתי לסעודת זאת חנוכה.

בקושי הספקתי לאכול כזית, והדלת נפתחה באחת. נבהלתי.
לא ידעתי מה לחשוב.