גואל דם

אי ודאות. חוסר אמון.
התנשפות המומה נשמעה מעבר לקו. "לא יכול להיות", מחשבתו של יעקב יצאה בלחישה, אך אוזניו החדות של סומצ'אי לא פספסו אותה.
"זו עובדה".
"אני אומר לך, אתם טועים", יעקב התעקש.
"זה פשוט לא יכול להיות!" ינאי שיר לא נראה פושע, ולא מתנהג כמו אחד כזה. אין שום סיכוי!

השתקמות. געגוע. כמיהה.
הוא נסוג אחורה כאשר מספר רופאים נכנסו לחדר, כמעט הדפו אותו. הוא התקרב לאמא של סוכנו, קולו שקט. "הוא ניסה לדבר".
היא נעצה בו זוג עיניים מופתעות. "הצלחת להבין מה אמר?"
"לא ממש", סיני תחב את ידיו לכיסי מכנסיו. "רק מילה אחת, ינאי".

שבועה. נקמה.
הוא סגר את המחשב בנקישה.
נשבע לעצמו. לעולם.
הוא יוצאי את הצדק לאור.
הוא ימצה את הדין עם רוצחי אחיו.
ולא משנה מתי זה יקרה. לא חשוב מה יהיה תפקידו של הרוצח ושל שולחו.
הוא נשבע.