ובית הלל אומרים

האם אשה רשאית לפסוק הלכה? האם מותר להתארח אצל אדם שאינו שומר כשרות? האם מותר להזמין לשבת אדם שמחלל שבת? כיצד אמורה קהילה דתית להתייחס למי שנמשכים לבני מינם ומבקשים ליטול חלק בחובות הקהילתיות? היוכל אדם בעל מגבלות שכליות התפתחותיות להיות שליח ציבור? האם יוכל לבוא בברית הנישואין? מה גישת ההלכה למשלוח תרומות לפליטים בסוריה, או לסיוע של מדינת ישראל במקומות מוכי אסון? היש אפשרות לבטא בתפילה את קיומה של המדינה וסיום הגלות?
המאה העשרים היתה מאה רבת תהפוכות ומלחמות. דמוקרטיות נוסדו וערכי שוויון הועלו על נס ונהפכו לאידיאל. לקולות מושתקים נמצא פֶּה, נשים נעשו שותפות מלאות בכל תחומי החיים – בחברה, במדע ובשלטון, זכויותיהם של בני אדם נחקקו עלי ספר.
דומה שמהפכות אלו מציבות במאה הנוכחית אתגרים חדשים אל מול העולם הדתי ופסיקת ההלכה. חופש, שוויון, סובלנות, זכויות אזרח וזכויות אדם, מעורבות ובולטות של נשים במגוון מישורים של החיים – כל אלה מיתרגמים לשאלות הלכתיות חדשות, ופוסקי ההלכה נדרשים לתת להן מענה רלוונטי, כיאה לתורת חיים ומתוך אמונה ודבקות במסורת התורה שבכתב והתורה שבעל-פה.
איך תתמודד ההלכה עם ערכים חדשים אלה? האם היא מסוגלת להכיל בתוכה את השפה החדשה ואת הערכים שנהפכו זה מכבר לנחלת רבים? האם נועד להלכה תפקיד כלשהו בעיצוב הערכים או בקביעת גבולותיהם?
פרקי הספר ובית הלל אומרים מבקשים לתת מענה לשאלות אלו דרך תשובות מעשיות בפסקי הלכה. בשפה הלכתית ומסורתית, מתוך בירור בש"ס ופוסקים, נידונים כאן נושאים בעלי משמעות היסטורית, מדעית, חברתית וטיפולית, ומעל הכול – ערכית. תרומתן של תשובות אלו היא בהצעה של שפה הלכתית ההולכת ומרחיבה את אופק מבטה ואת הנחיותיה לעולם הזה.

בית המדרש ההלכתי של ארגון "בית הלל – הנהגה תורנית קשובה" מקדם ללא לאות את בניית הגשרים הנחוצים שבין מסורת הדורות, ערכיה ועולמה ההלכתי, לבין החיים כאן ועכשיו, על ערכיהם ואתגריהם.