לא פרה אדומה

האם בעלי התוספות ביטלו הלכות מפורשות מימי התנאים בגלל שינויים במציאות?

האם מרן יוסף קארו מחבר ה"שולחן-ערוך" ביטל הלכות פסוקות במשנה בגלל שינויים במציאות?

האם רבינו אשר - הרא"ש ורבינו יצחק אלפסי - הרי"ף (מגדולי הראשונים) ורבי אברהם גומבינר - ה"מגן אברהם" (מגדולי האחרונים) פסקו להתיר איסורים מפורשים בגלל שינויים במציאות?

האם גדולי הפוסקים בכל הדורות ובהם מרן יוסף קארו ורבנו משה איסרליש - הרמ"א, ביטלו הלכות מפורשות בגמרא בנימוקים שההלכות אינן מציאותיות?

האם יש תקנות של חז"ל שהתבטלו מאליהם במהלך השנים (ואת חלקם אתם כנראה אפילו לא מכירים) כי לא התאימו - כנראה - למציאות החדשה?

האם רבי מנחם בן שלמה המאירי (מגדולי הראשונים) כתב על גזירות חז"ל משום סכנה כביכול, שחז"ל נאלצו "לזרום" עם ההמון הנבער מסיבות שונות?

האם הלכות רבות התבטלו ע"י הציבור כי לא התאימו למציאות, ובדיעבד קיבלו "הכשר" מטעם פוסקים שונים?

אם התשובה לכל השאלות הנ"ל היא: הן! מה הן המסקנות? ואיך אנו צריכים להתייחס להלכות שאיבדו את טעמן? ולמנהגים שלא היה בהן טעם מלכתחילה?

מדבריו של הרב אליהו אבירז'ל שליט"א: "הכל עשה בטוב טעם ודעת ממקורות מים חיים".

מדבריו של הרב יובל שרלו שליט"א: "יישר כוח גדול מאוד על החיבור המרשים. יש חשיבות שחיבורך יעמוד אפוא בפני כל פוסק הלכה כדי שיידע שלא ניתן לקבוע קטגורית שאין מקום לבחון את המשך קיומן של הלכות שבהן הוא עוסק".

מדבריו של הרב ד"ר מיכאל אברהם שליט"א: "עברתי בין כמה מבתרי דבריו וראיתי כי טוב. ממש הייתי קורא אותו 'ספר הישר'. בבקיאות וביושר... ומר הביא מגדולי הפוסקים ובעצמו דן בהם ביושר.

מדובר ביושר אינטלקטואלי של מי שמציג את הבעיות ולא מתעלם מהן ומטאטא אותן "מתחת לשולחן"... מעבר לזה, מציע ביושר ובאומץ לבטל את מה שראוי לבטלו... אין לי אלא לברכו"...