גנבי השמחה

הכל הלך יפה במתווה שהתווה נח.  שרנו בקצב – ואז שרנו ברגש – ואז היה טקס הנשמות – ואז נח ביקש מהנשמות לספר על עצמן.

כנראה שהיכל הווידויים קרוב להיכל הנגינה, כי זה היה קל ממה שחשבתי. ומה שקרה מאותו רגע היה לגמרי לא הוגן. בעוד שאר חברי הלהקה היו עסוקים בעבודת פריטה וניגון. אני הזמר מנדל הייתי מחוסר עבודה, כי כל נשמה בתורה תפסה לי את המיקרופון. וככה נשאר לי רק להקשיב לסיפורי החיים שהביאו הנשמות של נח.

ופתאום כשהקשבתי בעל כורחי לנשמות שסיפרו למה הן פה ולא שם. קלטתי שצריך להקשיב... ובאמת בשביל שגם אתם תבינו, אתם צריכים להיכנס לתוך הסיפור – מוזמנים!