ירושלים תשפ"ה

נסה לעצום את עיניך, ולדמיין את ירושלים בתפארתה: את ריח הקטורת המתוק, העשיר, ממלא את אוויר הבוקר הצלול; את שירת הלויים, הרמוניה שמיימית שמרעידה את הלב; את רטט הקדושה באוויר, את הוד הקדומים, את הפאר הנשקף מכל עבר. כעת, צייר לעיני רוחך את העיר המופלאה, כשהיא משלבת קדושה עילאית עם קידמה טכנולוגית מסחררת. עיר שבה לוח השנה הדיגיטלי מסתנכרן עם קידוש החודש, מערכת רובוטית משוכללת מנהלת את חפצי העולים להר הבית, וטכנולוגיה מתקדמת מפשטת את ההתמודדות עם כללי הטומאה והטהרה – מבלי להתפשר על קוצו של יו”ד. ולבסוף, תאר לעצמך את האידיליה המושלמת הזו קורסת לתוך עצמה בתהליך איטי וארסי, מתנפצת בגלים של שנאה, של פילוג פנימי וקנאות קיצונית, עד שהיא צוללת לתהומות של חורבן אפוקליפטי, רעב מייסר, וטרגדיות אנושיות מטלטלות, ששיאן בחורבנה המוחלט. זהו סיפורה של ירושלים תשפ”ה. זה לא הסיפור של העיר שהיתה, וגם לא סיפור החורבן של פעם. זו אנלוגיה מתוחכמת, חדשנית, שתצית בלב את אש הגעגוע, ותהפוך את האבל על החורבן לחוויה חיה, מטלטלת ואקטואלית. ירושלים. תשפ”ה. המסע אל התפארת והשבר – מתחיל.