ציפור גדולה מעל העיר

הבניין שניצב ברחוב נחמני 46 כניסה ג׳ נראה כספינה שעלתה על שרטון והתהפכה על צידה. ברבות השנים הספינה התבלתה, הים נסוג ובמקומו נבנה רחוב, והספינה ניצבה בו כזכר לזמנים אחרים, גועשים יותר. זה היה סוד קסמה.

בעל הבניין, גרשון, הוא אלמן מריר המטפל במסירות בבנו היחיד, המתגורר בדיור מוגן. את הבניין עצמו הוא מזניח, למורת רוחם של השוכרים.
יום אחד, בעודו בחצר האחורית, צונחת אבן מהשמיים ופוצעת את זרועו. גרשון נושא את מבטו מעלה ומספיק לשמוע צחוק חטוף ותריס מוגף. האם אחד הדיירים שלו מנסה לחסל
אותו ?האם זהו בנו בן החמש של השוטר מהקומה השלישית או שמא זה אבי הילד, הזועם על שכר הדירה המאמיר? ואולי זהו דווקא המחזאי מהקומה השנייה, שלגמרי במקרה כותב מחזה על מותו של בעל בית? הייתכן שהבניין המתפורר עצמו הוא שמבקש לנקום בבעליו על שנים של הזנחה?

רון סגל פרסם שני רומנים: עדין (פרדס, 2010) ומוזיקת חתולים (דביר והקיבוץ המאוחד, 2018), סיפורים קצרים ומאמרים. זוכה הפרס ע״ש ד"ר יוסף קמפוס ליוצרים בתחילת דרכם בתחום הסיפורת העברית, מלגת האמנים של אקדמיית האומנויות ברלין, ומלגת הסופרים ע״ש אלפרד דבלין.

הנובלה נכתבה בתמיכת מלגת כתיבה מטעם מחלקת התרבות של עיריית ברלין.