יצורי מצפון

קר היה אז הים בחורף, אבל היא מעולם לא התלוננה. הם היו מטיילים יחד על החוף, מתבוננים בגלים שהתרחקו ושוב התקרבו, וכשנסוגו השאירו אחריהם דברים מופלאים – שברי אלמוגים קטנטנים, קונכיית שבלול או צדפות קטנות וסגורות למחצה שאף פעם לא היו בתוכן פנינים.
והיו האבנים. בכל שבת קיוותה שתמצא את אבן הלב המושלמת שקראה עליה באחד הספרים. זאת היתה אמורה להיות אבן חן נדירה וקסומה בצבע ירוק אזמרגד מנצנץ, אבל לה לא היה אכפת אם תהיה עמומה וכהה, מחוספסת או בורקת. העיקר שתמצא אותה, את אבן המרפא שתתקן את הלב שלה.
נורית מעולם לא התאוששה מגירושי הוריה. היא חלמה על תיקון בדמות המשפחה המושלמת, אבל עכשיו היא רואה את ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
תמר, אישה צעירה ובהיריון, נושאת עימה אשמה כפולה: האחת כלפי בן זוגה, והאחרת, נושנה ועמוקה, על מות אחיה הבכור. שנים רבות עברו מאז, אך דמותו עדיין מלווה אותה.
חיי שתי הנשים מתנהלים במקביל ובסמוך זו לזו. הן אינן מודעות לחוטים הדקים הקושרים ביניהן, עד שאירוע דרמטי מפגיש ביניהן ומאפשר להן לקחת שליטה על חייהן.
יצורי מצפון הוא ספר המדבר על אימהות, זוגיות, אשמה וסליחה. זהו רומן הביכורים של טלי אברהם, יועצת חינוכית ואומנית, שמיטיבה לתאר מציאות מורכבת שבה הדמויות מיטלטלות בין אירועי העבר לכאבי ההווה, בין כניעה לציפיות הסביבה ובין הקשבה לרחשי הלב.