בי קול

צילי, שנראה לאחרונה בתפוס אותי שורטי, החליף קריירה של איש-עולם-תחתון, מלווה בריבית קצוצה, בקריירה זוהרת של מפיק סרטים. כעת הוא לוטש עיניים אל העסק הגדול באמת של לוס אנגלס – תעשיית המוזיקה. בעוד הוא חותם על חוזים שמנים ומביע את דעתו על רמתן של איכויות ההקלטה, צילי מוצא את עצמו פועל למען זמרת צעירה בעלת נשמה גדולה ועתיד מזהיר – בתנאי, כמובן, שתפקיד אותם בידיו האמונות של צילי. עיסוקיו החדשים של צילי מביאים אותו לקשרים עם מגוון רחב של טיפוזים, כולל אלמנה בשמלה קצרה במיוחד, שלא נראית ממש אבלה, וענק רצחני מסמואה. צילי מגלה שהבעיה היא שהוא אינו יכול להשתחר ר מהקולנוען שבו: כל דבר שקורה נראה לו כמו עוד סצינה בסרט שאפשר לעשות... גם כשהסצינות נעשות באמת קשות. בי קול הוא אחד המוצלחים מבין ספרי המתח שכתב אלמור לנארד. הספר היה לסרט בכיכובם של גון טרבולטה ואומה תורמן. מספריו של לנארד שראו אור במודן: נמלט, האישה משבט טונטו ומקסימום בוב.