בשירות המוסד 4- מרגל בשירות המוסד

במבט לאחור הבעיות החלו כשלפתע, ללא כל סיבה, רצה לשמוע עברית; להאזין לנגינת השפה, לצליל המילים. לא חשוב מה — אפילו קללות, השמצות, לכלוכים — העיקר לשמוע ישראלים מדברים עברית.
במקום לשכב לישון קם מהמיטה — הוא היה שרוע עליה בבגדיו ונעליו — ויצא מהדירה. ביותר ממובן אחד היה זה מעשה הרואי, שכן באח דלקה האש, ובחוץ ירד שלג של סוף החורף והפך לקרח חלקלק על אבני המרצפת שלאורך תעלת המים. באמסטרדם של שלהי החורף הרגיש סמי קדמי — סוכן חשאי בדימוס — בודד עד כאב. בחלונות בתי הסירה דלקו אורות חמים מעבר לווילונות משובצים, ובתעלות רבצו גושי קרח צף על המים השחורים. שלוש שנים חלפו ביעף, מאז עזב אותו ניקולא הרטמן חסר הכרה בדירת המסתור בניו־יורק לצד גופותיהם של שני עובדי שלוחת המוסד שנרצחו, לכאורה, בידיו.
צריך הרבה מזל כדי לצאת מהדבר הזה בשלום, וזה בדרך כלל קורה רק כאשר כורתים את ראש הנחש.