החיים הנפלאים של דודה מונה

החברות של מונה משקות אותי בכוסות שפריץ ומיני קוקטיילים שהן אוהבות לשתות בצהריים. הן אומרות לי, ״במצבך אוכלים רק מנות אחרונות,״ ומזמינות לי סופלה שוקולד וקרם ברולה. הן אומרות שמה שאני עוברת זו חוויה מלמדת, שעוד אתגעגע לימים האלה, שזה מרגש כל כך שהעתיד שלי הוא עדיין בגדר תעלומה, שכל הטוב שבעולם מחכה לי. הן אומרות, ״אוֹל פוֹר דֶה בֶּסְט,״ שזה אומר הכול לטובה, אבל מתכוונות לכך שהכול מגיע למצוינות שבינינו, ואומרות שהעולם הוא האויסטר שלי. ממרום שמונים שנותיהן הן יודעות הרי שכל זה יחלוף, יהפוך לזיכרון רחוק, לסיפור טוב, והן מוכנות להתחלף איתי ועם הגוף הצעיר שלי בלי להסס. חוץ מדודה מונה, כמובן, שמכריזה, ״אתן מתארות לכן שמעולם לא חוויתי כאב לב?"

את החיים הנפלאים של דודה מונה אפשר לקרוא כספר השראה, ספר הדרכה, ספר פילוסופיה לחיי היום־יום – והוא באמת כל אלה. אבל בעיקר, הוא רומן מצוין מצחיק-עצוב, הומאז' לאישה גדולה מהחיים, או מי שכולנו יכולות ויכולים להיות.

החיים הנפלאים של דודה מונה הוא ספרה השני של תמר טסלר, מחברת שיר העצב הנורא (שתים, 2022).