תל אביב 0 ניו יורק 1

גיבורי הסיפורים שבקובץ ניו יורק 1, תל אביב 0 הם אנשים תלושים. רובם חשים חצויים, בגלל הגירה או אהבה, מחפשים נקודת אחיזה, כמהים לקשר בעל משמעות בעולם ללא גבולות. "אני חושבת, מי הבחורה הזאת? האני שהיא לא ישראלית ולא אמריקאית, לא לסבית ולא סטרייטית – מי היא?" מעידה על עצמה המספרת בסיפור הנושא, שמגלה ששני שותפיה לאהבה התעלסו בלעדיה. 

 

כך גם גיבורת הסיפור "ככה אני לא צריכה להיות", המכורה לריגוש שבקשר עם גברים נשואים. או הצייר שלוקח אתו את בתו הישראלית לפגישתו עם מיליונר אמריקאי ציוני, בסיפור "דיסנילנד של אלבני". או הגבר שמאבד את אהובתו בגלל ערפל והאישה שאשתה היתה נשואה פעם לגבר.

 

בסיפורים שחלקם ריאליסטיים וחלקם נוגעים בסוריאליזם, ובכתיבה הבוהקת בייחודה, ספר הביכורים של שלי אוריה מציג את אחד הקולות החדשים המעניינים ביותר בספרות האמריקאית היום. 

 

(חלק שמאלי)

נכון שכשמכבסים בגדים בניו יורק המים הופכים אפורים; מקרצפים, ובתוך הבועות רואים פיח. אבל לא אכפת לי; אני יודעת שהלכלוך האורבני הזה הוא תופעת לוואי של מהירות, של יעילות. אני חושבת: ניו יורק 1, תל אביב 0. זו תחרות מתמשכת, משחק שרון ואני המצאנו, אבל אני לא מצליחה לעקוב אחרי התוצאה, אז בכל פעם אני צריכה להתחיל לספור מחדש...

 

שלי אוריה נולדה בלוס אנג'לס וגדלה בישראל. היא למדה לתואר ראשון בתל אביב ולתואר שני בניו יורק, שם היא חיה, כותבת ומלמדת.

 

"קובץ הסיפורים הראשון של אוריה ניחן בליטוש, בהומור מעודן ובקול עכשווי לעילא... סופרת צעירה ומבטיחה שראויה לקהל קוראים גדול" – לייבררי ג'ורנל