המהגרים

"יצירת מופת" - דר שפיגל.
"יצירה עמוקה ומקורית" - ניו יורק טיימס בוק ריוויו.
"ספרות ענקית" - אלגמיינה צייטונג.
"ספר נדיר ונפלא" - שיקגו טריביון.
"מאז תומס מאן לא נכתבה פרוזה רבת כוח ומעודנת כל כך" - סינתיה אוזיק.
 
ביצירת המופת המהגרים מביא זבאלד ארבעה סיפורים על יהודים שגלו ממולדתם לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לכאורה בני מזל, אך לא בעינו של זבאלד. במוקדם או במאוחר הופכת גלותם הגיאוגראפית לגלות מתוך החיים עצמם. מערכת היחסים הסבוכה שהם מנהלים עם הזיכרון דנה אותם לחיי נכות, עד שבלסוף נדמה שהיא משמשת כלי בידי ההיסטוריה לתבוע את קיומו של אותו מפגש טראגי ש"הוחמץ". רופא אנגלי קשיש שהוריו עזבו את ליטא לפני כניסת הנאצים מוכרע בערוב ימיו על ידי הגעגועים לאנשים שאהב: מורה שלמרות שורשיו היהודיים למחצה מגויס לצבא הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה מגלה, כעבור שנים, את סיפורן של רכבות המוות ומבקש להצטרף אל חבריו היהודים: מסע של נער שעשועים יהודי הסובל מאופריה מאנית ושל בן לוויתו המלנכולי מבשר כבר ב-1900 את מחלת המאה: צייר שמגיע ב"טרנספורט הילדים"למנצ´סטר יודע על פי ארובתיה המעשנות של העיר שהגיע ליעדו הסופי.
 
כתיבתו של זבאלד מהפכנית ואינה ניתנת להגדרה פשטנית. הצורה הספרותית בת הכלאיים שיצר, בחלקה יומן מסע אוטוביוגרפי, בחלקה כרוניקה מלווה בצילומים ובחלקה יצירה פרי הדמיון, מצליחה להלך קסם לא פחות משהיא מטלטלת. המהגרים זכה בפרסים ספרותיים רבים, הביקורת גמרה עליו את הלל והוא תורגם לשפות רבות.
 
המהגרים מוגש כעת לקורא בעברית בתוספת אחרית דבר שנכתבה במיוחד למהדורה זו בידי סוזן סונטאג.