סוזן שחורת העין

חייה‭ ‬של‭ ‬טֶסה‭ ‬נחלקים‭ ‬לשניים‭: ‬לפני‭ ‬החטיפה‭ ‬ואחריה‭.‬ 32‭ ‬השעות‭ ‬שבהן‭ ‬הוחזקה‭ ‬בשבי‭ ‬נמחקו‭ ‬מזיכרונה‭. ‬היא‭ ‬יודעת‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬מה‭ ‬שסיפרו‭ ‬לה‭: ‬היא‭ ‬נמצאה‭ ‬חסרת‭ ‬הכרה‭ ‬בשדה‭ ‬פרחים‭, ‬מוקפת‭ ‬בקורבנותיו‭ ‬הקודמים‭ ‬של‭ ‬החוטף‭. ‬נדמה‭ ‬לה‭ ‬שהיא‭ ‬דיברה‭ ‬עם‭ ‬הנערה‭ ‬ששכבה‭ ‬לידה‭ ‬בשדה‭, ‬אבל‭ ‬כולם‭ ‬אומרים‭ ‬לה‭ ‬שזה‭ ‬לא‭ ‬ייתכן‭, ‬שהנערה‭ ‬כבר‭ ‬מתה‭.‬ כמעט‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭ ‬אחרי‭ ‬החטיפה‭ ‬טסה‭ ‬חושבת‭ ‬שהכול‭ ‬כבר‭ ‬מאחוריה‭: ‬החוטף‭ ‬נשפט‭, ‬הורשע‭ ‬וממתין‭ ‬להוצאתו‭ ‬להורג‭, ‬חייה‭ ‬שבו‭ ‬למסלולם‭ ‬ואפילו‭ ‬יש‭ ‬לה‭ ‬בת‭. ‬הטיפול‭ ‬הפסיכולוגי‭ ‬הארוך‭ ‬שעברה‭ ‬אחרי‭ ‬החטיפה‭, ‬העיוורון‭ ‬הזמני‭ ‬שלקתה‭ ‬בו‭ ‬בעקבות‭ ‬הטראומה‭ ‬והניסיון‭ ‬לשחזר‭ ‬את‭ ‬שעות‭ ‬האימה‭ ‬כדי‭ ‬שתוכל‭ ‬להעיד‭ ‬במשפט‭ ‬נגד‭ ‬האיש‭ ‬שחטף‭ ‬אותה‭ - ‬כל‭ ‬אלה‭ ‬הם‭ ‬זיכרון‭ ‬רחוק‭. ‬טסה‭ ‬נחושה‭ ‬לחיות‭ ‬חיים‭ ‬נורמליים‭ ‬ככל‭ ‬הניתן‭, ‬הרחק‭ ‬מאור‭ ‬הזרקורים‭ ‬שהחטיפה‭ ‬כפתה‭ ‬עליה‭.‬ אבל‭ ‬אז‭ ‬מישהו‭ ‬שותל‭ ‬מתחת‭ ‬לחלון‭ ‬חדרה‭ ‬רמזים‭ ‬המעידים‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שהאיש‭ ‬שיושב‭ ‬באגף‭ ‬הנידונים‭ ‬למוות‭ ‬חף‭ ‬מפשע‭ ‬ושהחוטף‭ ‬האמיתי‭ ‬עדיין‭ ‬חופשי‭. ‬טסה‭ ‬חוששת‭ ‬לחייה‭ ‬ונאלצת‭ ‬לצאת‭ ‬למסע‭ ‬מכאיב‭ ‬בעקבות‭ ‬זיכרונות‭ ‬שנקברו‭ ‬מזמן‭ ‬ולנסות‭ ‬למצוא‭ ‬בהם‭ ‬את‭ ‬האמת‭.‬
סוזן‭ ‬שחורת‭ ‬העין‭ ‬הוא‭ ‬מותחן‭ ‬פסיכולוגי‭ ‬מקורי‭ ‬ומרתק‭ ‬העוסק‭, ‬לצד‭ ‬חקירת‭ ‬רצח‭ ‬מורטת‭ ‬עצבים‭, ‬בטראומה‭ ‬ובהתמודדות‭ ‬איתה‭. ‬
ג‭'‬וליה‭ ‬היברלין‭ ‬עבדה‭ ‬כעורכת‭ ‬בעיתון‭ ‬עד‭ ‬שהחליטה‭ ‬להתמסר‭ ‬לכתיבה‭. ‬סוזן‭ ‬שחורת‭ ‬העין‭ ‬הוא‭ ‬ספרה‭ ‬הראשון‭.‬ 
‭"‬מותחן‭ ‬הכתוב‭ ‬ביד‭ ‬אמן‭, ‬שאסור‭ ‬להחמיץ‭. ‬כתיבתה‭ ‬של‭ ‬היברלין‭ ‬מזכירה‭ ‬את‭ ‬זו‭ ‬של‭ ‬גיליאן‭ ‬פלין‭."‬
הוושינגטון‭ ‬פוסט