"חיים", רומן פרי עטה של גַיל הראבן, מגולל את סיפורה של קבוצת חברים ירושלמית לאורך עשרות שנים – מבית הספר היסודי, אי-אז בסוף שנות השבעים, ועד ימינו אלה. אירועים היסטוריים באים והולכים, אהבות נוצרות ומסתיימות, ובתווך – פרידות, חתונות, גירושים, שמחות ואסונות שחווים בני החבורה. יואל המתחכם, ליאור הקמצן, יואש האדיש, אביטל טובת הלב, קסניה הדרמטית, עינת האחראית – כולם, ולצדם בני משפחותיהם, מתוארים בין דפי הרומן, עד שבסיומו נדמה לקוראים כי גם הם חלק מהחבורה.

בלב הסיפור עומד הקשר החברי ארוך השנים של קסניה ויואש: קשר של ניגודים, לכאורה, שמתחיל בכיסא שזרק יואש ופגע בפניה של קסניה, ונמשך בתהפוכות חיים מפתיעות. אבל מיהו המספר הלא מהימן שמגולל את הסיפור כולו, בשם החברים? רק בסוף הרומן תתבהר התעלומה הזאת, וכמו תדרוש מהקורא לשוב ולקרוא מחדש את הסיפור בעיניים אחרות.

"חיים" הוא רומן מקורי ושאפתני: רב גיבורים ורב עלילות משנה. שום אדם אינו אי, ואינספור המגעים והחיבורים בין הדמויות יוצר גשטלט שדומה מאוד לחיים עצמם. כתיבתה של גיל הראבן שוצפת ונעה כמו מי נהר: לרגעים גולשת במורד ערוץ, ולרגעים מתפצלת לערוצי משנה ששבים ומתאחדים בסופם עם הזרם המרכזי. לעתים נעה במהירות על פני שנים, ולעתים מתעכבת על רגע מסוים בעל משמעות.

גַיל הראבן היא כלת פרס ספיר לשנת 2002 ("שאהבה נפשי"), ומחברת הספרים "השקרים האחרונים של הגוף", "לב מתעורר", "אני ליאונה" ו"אנשים טועים", שראו אור בהוצאת אחוזת בית. "חיים" הוא ספרה השמונה-עשר.