ארץ אררט

במשמרת הראשונה שלה כגינקולוגית אחראית מיילדת ד"ר הילה קדם תשעה תינוקות, וכולם מתים. עד מהרה מתברר שכל התינוקות ברחבי תבל נולדים מתים, ושזה מספר שעות לא דווחה ולו לידת-חי אחת. יפתח, בחור ישיבה נסער אך חדור אמונה, סבור שזרע שתרם הוא שיביא גאולה לעולם שנדמה כי אבד בו כוח הבריאה. הוא מגלה שזרעו הגיע אל הדר להב, בת הזוג של הרופאה הילה, ומתייצב בביתן של השתיים מיד לאחר שניחתת המכה הנוראית על האנושות.

שרשרת אירועים משונה ומפתיעה זו היא שמניעה את עלילת ארץ אררט, סיפור קורותיה של משפחה ספק מיוחדת-ספק רגילה, הנאבקת לשמור על אמונה, אהבה, שפיות ותקווה בתקופה שנדמית כשעתה הקשה ביותר של ההיסטוריה.

זהו רומן יוצא דופן במקוריותו ובמידת ההקפדה שניכרת בשפתו ובעיצובו. הוא מהווה גרסה עכשווית – בהחלט לא נאמנה למקור – של פרשת נֹח. ואולם בעוד שבמקרא נשטפת האנושות אל סופה, כאן לא מדובר באסון טבע מובהק. גם אין מלאך מוות שמוחה את האנושות מעל פני האדמה באחת. ישנו רק מצב עניינים חריג ומדאיג שבו יום אחד כל הלידות משתבשות והמשכיות המין האנושי נמצאת בסכנה.

מרחב מתפורר, מוליך שולל וחידתי זה מזמן עיסוק מעמיק ומרתק בשלושה מוקדי עניין הגותיים בין הבדוי לאותנטי: בראש ובראשונה נבחנת שאלת קיומו של אלוהים ומידת כוחה של התפילה, שהיא האיחול העצמי והמימוש המילולי של הרצון. בתוך כך עולה שאלת האשמה: האם המוסר האלוהי, כפי שיוצג בסטנדרטים של הפרשה המקראית, עולה בקנה אחד עם נטיית הלב האנושית לסולידאריות? ומעל לכול נבחנת כאן באומץ שאלת מהותה של האהבה ביחס לאמנות ולחיים. בהקשר שבו האנושות מקופחת מעתיד, נותרת ללא תכלית וללא אופק – מה נגלה כשנבודד את האהבה בכלל, ואת אהבת הנשים בפרט, ונתבונן בה מקרוב?

יעל גלר, ילידת 1979, היא רופאה בהכשרתה וחוקרת ספרות בהשכלתה, השוקדת בימים אלה על עבודת דוקטור בהיסטוריה של המדע באוניברסיטת פרינסטון. זהו לה רומן ביכורים.