חותמות

קובץ סיפורים זה כמו מתבונן מבעד זכוכית מגדלת על שאלות יסוד שנוגעות ליחסים בין בני אדם קרובים: קשרי אהבה בין בני זוג, אהבת אב ואם, קירבה משפחתית וקשת הרגשות הנובעת מכל אלה. באמצעות מגוון ייחודי ומלא-דמיון של דמויות, מבררת פדיה את יחסי הכוחות הסמויים מן העין שבתוך הבית, בין קירות. בני זוג שמתנהלים כצעצועים בעלי תוכנת הפעלה; מלאכים השולטים ממרום מושבם על יחסים בין בני זוג; אב שמנסה להציל את בנו מחורבן נפשי; אישה שמבינה שהגבר שלה הוא רק כפיל – כל דמות מככבת בד בבד בסיפורה הפרטי, ובסיפור המרכזי של הספר על אודות חורבן-בית והמתחים שקשורים אליו. אותן דמויות מככבות במעמד שונה בסיפורים השונים, וגיבורי המפתח חוזרים לעתים כגיבורי משנה בסיפורים אחרים. התהפכויות קטנות לכאורה של אמצע החיים מעוררות שאלות טרנסצנדנטיות על גורל ועל בחירה. כל זאת תוך התמודדות עם גיבורים מיתיים כמו נרקיס ופיגמליון, עם מסורת אלף לילה ולילה ועם תיבת הכלים העצומה של הקבלה והחסידות. זו מספרת על ישות קדומה עשויה זכר ונקבה, אשר נוסרה לשניים ומרגע הניסור מוגלה האדם לתוך העולם. בלשונה הייחודית והדחוסה, המערבת חול וקודש, גמרא ואגדה, יצירה עברית פיוטית ויצירה מערבית גותית – סוקרת חביבה פדיה את שטחי ההפקר האתיים, שבהם מייחל אדם להכרה ולמבט חומל.

חביבה פדיה היא סופרת, משוררת וחוקרת מחשבה יהודית, משורשי משפחת מקובלים בעיר בגדד. מתגוררת בעיר באר שבע, אם לבת. מהאינטלקטואלים המשפיעים והבולטים בישראל. פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמיתה בכירה במכון ון ליר ומנהלת בית הספר לכתיבה יוצרת של "הליקון". מלמדת קבלה ומיסטיקה יהודית. אקטיביסטית בנושאי מזרחיוּת, אורבאניוּת, שלום וזכויות בעלי החיים. זוכת פרס יהודה עמיחי לשנת 2012. זוהי יצירתה השנייה בפרוזה.