יום שבת חורפי אחד בחייו של גבר אנגלי מצליח בלונדון: לבן, אמיד, מנתח-מוח בכיר, נשוי לעורכת-דין מבריקה, יפה, אוהבת ואהובה, ואב לבן ולבת מוכשרים – כזה הוא הנרי פרון, אדם שהחיים המודרניים מאירים לו פנים, זורחים אליו ממש. ולא, אותה שבת לא תיקח ממנו, בינתיים, את חלקת גן-עדן הזאת שלו: גם ביום ראשון הוא עתיד להתעורר בחיקה של אשתו הנפלאה בבית המידות הנאה והנוח שלו שבמרכז המטרופולין האירופית. ואף על פי כן שבת דרמתית היא, שכל אירועיה, החל במטוס בוער החולף בשמי העיר עם שחר, הפגנת המונים נגד המלחמה בעיראק העומדת בפתח, תאונת דרכים המפגישה את האנגלי שחייו הם סיפור הצלחה עם אנגלי שחייו הם סיפור כישלון, וכלה בפריצה בריונית מצמררת נוסח "התפוז המכאני" – כל האירועים האלה מסמנים במתח סמוי וגלוי גובר והולך את שבריריותו של האושר המעורר קנאה של הגבר הלבן המצליח. ועמה הם מסמנים את שבריריותו האידיאולוגית והחומרית של כל השובע הזחוח של בני-המזל בעולם המערבי והמפותח ובציביליזציה המערבית בראשית המאה ה-21 לנוכח תסכולם הגואה של המוני בני אדם שאין הוא מנת חלקם.