אוקטובר 1978. בעוד שישה חודשים ירד המסך על שנות העשרים של המספר. עשר השנים האחרונות בחייו היו "שנים של כלום. אבל ממש כלום." מבחינתו, כל מה שהשיג הוא חסר ערך וכל הדברים שעשה – חסרי משמעות. הוא מתגורר בעיר שבה למעלה מעשרה מיליון איש ובכל הכרך הגדול הזה אין יותר משני אנשים שהוא יכול לצלצל אליהם. משרד הפרסום שלו מקרטע וגרושתו חיה עם חברו. שליטתו בחייו נובעת מסירובו המוחלט לחיות אותם. תצלום תמים לכאורה של כבשים רועות באחו שהוא משלב בעלון פרסומי קוטע את שגרת חייו המשמימה ומאלץ אותו לצאת למסע חיפושים הזוי אחר כבשה חמקמקה וסמלית. מסע שבסופו הוא מגיע לתובנות חדשות על חייו ועל הדרך שעליו לחיות אותם.

הרוקי מורקמי נמנה עם סופריה החשובים והפוריים של יפן וללא ספק הפופלרי שבהם. ספריו תורגמו ל-27 שפות וזכו להצלחה אדירה ביפן ומחוצה לה. מרדף הכבשה (1982), זוכה פרס NOMA, הוא ספרו השלישי. ספרו "יער נורווגי" ראה אף הוא אור בהוצאת כתר.