ספרו החדש של פול אוסטר, רומן קטן המתאר חיים שלמים, נפתח בסיר שרוף על הכיריים. סיי בָּאוּמְגַרְטְנֶר, פרופסור לפילוסופיה, שכח שרצה להרתיח מים.

אהבתו העמוקה וארוכת השנים לאשתו אנה הגדירה את חייו של באומגרטנר, אך אנה נהרגה בתאונת שחייה לפני תשע שנים. כעת, על סף פרישה, הוא מנסה לחיות בהיעדרה ומתאמץ למצוא שוב אהבה שתיתן לו אחיזה בחיים. הרומן מתפתל בעדינות בנתיב זיכרונותיו וגעגועיו המתמשכים אליה, אל ימיהם בתור סטודנטים רעבים שעובדים וכותבים בניו יורק, על פני ארבעה עשורים של יחסים מלאי תשוקה, וחזרה אל ילדותו של באומגרטנר בניוארק, ואל חיי אביו, יליד פולין, בעל חנות בגדים ומהפכן כושל.

בקולו השנון, החמים והמלא הומור, מזכה אוסטר את קוראיו הנאמנים בסיפור המזקק את יופיים של רגעים קטנים בחיי היום־יום. באומגרטנר מעלה את השאלה מדוע אנחנו זוכרים דווקא את אלה ושוכחים את האחרים