המלך ויקראם והערפד

אסופה זו של אגדות הודיות עתיקות יומין מביאה את התרבות ההינדית במיטבה. סיפורים אלו היו מוכרים בתרבות ההודית, בשפה הסאנסקריטית, החל מהמאה ה־12, ובמאה ה־19 תורגמו גם לשפה האנגלית. ״המלך ויקראם והערפד״ נלקט על־ידי ריצ׳ארד ברטון — חוקר ארצות וסופר ידוע, מי שתרגם את ״אלף לילה ולילה״ ו״קאמה סוטרה״ לאנגלית — ונערך על־ידי אשתו, אליזבט. ספר זה הפך להיות ל״ספר האגדה״ הרשמי של הודו, ושימש מקור לעשרות ספרים, מחזות וסרטים שהופקו במרוצת השנים.

האסופה מביאה סיפורים אותם מספר באיטאל — שד ערפדי המקונן בתוך גופות של מת. המלך ויקראם, עליו הוטלה קללה בזמן לידתו, יוצא יחד עם בנו להביא את הבאיטאל אל היוגי שאנטה־שיל כדי שיסיר את הקללה. ויקראם ובנו לוכדים את הערפד ובמשך מסעם אל היוגי מספר להם הבאיטאל סיפורים שונים, שבעיקרם היחסים בין גברים ונשים.

בדומה ל״אודיסיאה״ של הומרוס היווני, ״ספר האגדה״ היהודי, ״מטמורפוזות״ של אובידיוס הרומי, ״אלף לילה ולילה״ הערבי, ״דקמרון״ של בוקצ׳יו האיטלקי או סיפורי ״המלך ארתור״ האנגלי, גם ספר זה מביא את הניחוח האופייני והייחודי של תרבות בעלת שורשים עמוקים.

זהו ספר הכובש את לב הקוראים ומושך אותו לעקוב אחר הרפתקאות וסיפורי אהבה שבמרכזן — רוב המקרים — נשים שגברים מתחרים על אהבתן.

הספר מלווה בהערות וציורים.