האישה בלבן

וילקי קולינס הוא סופר שחייבים להכיר. צ'רלס דיקנס התוודה שקולינס השפיע על כתיבתו באופן בלתי ניתן לשיעור, ג'ורג' אליוט אמרה שבלעדיו העולם לא היה מכיר את הרומן הבלשי, ובשנות השישים של המאה ה-19 הוא היה הסופר המפורסם והנחשב ביותר באנגליה. קולינס הוא סופר שנמצא בכל רשימת מופת בעולם המערבי, ו"האישה בלבן" הוא אחד הספרים החשובים והמרתקים שנכללים ברשימת הקריאות מרחיבות הדעת.

תחילתו של "האישה בלבן" במורה צעיר לציור, וולטר הרטרייט, המקבל משרה באחוזת לימרידג' שבלונדון. בדרכו למפגש ראשון עם תלמידותיו, האחיות לורה ומריאן, נקרית בדרכו באישון לילה, ולהרף עין, אישה לבושה כולה לבן, מבוהלת ונתונה במצוקה. הוא מציל אותה מחבורת אנשים הרודפים אחריה, אך אין לו מושג מיהי ומדוע היא בורחת. כשהוא מגיע לאחוזת לימרידג' ורואה את לורה ומריאן, הוא נדהם מהדמיון של לורה, היפה מבין השתיים, לאישה בלבן. אהבתו ההולכת ומתעצמת ללורה וזכר האישה המסתורית בלבן רודפים אותו ואת כל אחד משאר גיבורי הספר, הרעים והטובים כאחד. הוא יוצא לבלוש בתעלומת זהותה של האישה בלבן, ונחוש בדעתו לפענח את החידה, ובעיקר את הקשר שלה ליושבי אחוזת לימרידג'.

מכאן ואילך מתפתחת עלילה שופעת מהפכים מפתיעים ותחבולות ספרותיות, המניחה יסוד מוצק הן לריאליזם פרטני והן לספרות המאה ה-20 בכל הקשור לתזוזות בנקודות תצפית (הסיפור מסופר מפי דמויות שונות). מה שהיה יכול להיחשב לעוד סיפור אהבה אופייני מהמאה ה-19, הופך באחת לאחת הקלאסיקות החשובות בתולדות הספרות ולספר הנחשב עד היום לרומן הבלשי הראשון בעולם במתכונתו הידועה לנו עד היום.

במשך שנים ביקשו הוצאות ספרים שונות בישראל לתרגם את הספר החשוב הזה, ומי שהוציאה לפועל את מפעל התרגום הזה והקדישה לו למעלה משנתיים, היא המתרגמת צילה אלעזר, שתירגמה עד כה מאנגלית יותר ממאה ספרים, ובהם "שיניים לבנות" של זיידי סמית, "אלוהי הדברים הקטנים" של ארונדהטי רוי ו"רודף העפיפונים" של חאלד חוסייני.

אמנון ז'קונט, סופר ספרי מתח רבים ומשובחים, שחיכה לתרגום הזה מתוך הכרת תודה על חובו לווילקי קולינס כאבות אבותיו של כתיבתו שלו, צירף לתרגום מבוא מיוחד, ובו הוא מבהיר את ייחודו של קולינס ואת תרומתו העצומה לז'אנר הספרות הבלשית.