בבטן הלוויתן

סטפני סנדפורד, אישה מבוגרת שזה עתה התאלמנה, מסתירה מבתה ומנכדתה את קורות חייה הכמוסים שמקפלים בתוכם כאב גדול. השיטיון מתחיל לתת בה את אותותיו, אבל סטפני (סטיבי) מספרת: על אהובה מן הימים שלפני המלחמה - זה שלימד אותה לשחות - ועל השנים שחיכתה לו; על הבדידות תחת שמי לונדון הרטובים, ועל הנחמה שנמצאה מתחת למטרייה של בחור ששמו ג'ונתן.

באותו הזמן, מייקל רויסטון הקשיש מאושפז בבית חולים סיעודי לאחר שאיבד את היכולת לדבר. כל מה שנותר לו הוא קומץ חפצים אישיים שאפשר להכניס לקופסה קטנה, בהם כמה מכתבי אהבה ותצלומים. בעזרת נקישות עט בשולחן ומילים בודדות על נייר, הוא מְתַקְשֵׁר עם אנה, המטפלת החביבה עליו, ולמרות הקשיים מתעקש לעשות עוד משהו לפני שיסתלק מהעולם: לספר את סיפורו, סיפור של חייל שמעולם לא השתחרר מחוויית המלחמה.

כך, בשני קולות שלובים, פרק שלו ופרק שלה, אנו מתוודעים לשני צעירים בריטים שהמלחמה קבעה את גורלם. זהו גורל של אנשים שהחמיצו את אהבת חייהם: הוא - חייל הלום קרב ורדוף רגשות אשם, שגילה שיוני דואר הן היצורים הנפלאים ביותר בעולם; והיא - צעירה שבורת לב שניסתה לדבוק בקודים החברתיים המתבקשים. הדואט שנוצר מקולות השניים מפגיש אותנו עם שני סיפורי חיים המחוללים - כדרכם של סיפורים נחבאים הפורצים פתאום החוצה - סיפור חדש ומפתיע שיש בו כדי לשנות את ההתבוננות בעבר ואת מהלך ההווה.

"בבטן הלווייתן", רומן הביכורים של ג'ני רוּני, מקפל בתוכו את סיפורם של שבורי הלב באשר הם. הרומן היה בין המועמדים הסופיים לפרס קוסטה היוקרתי לשנת 2008. הוא זכה לשבחי הביקורת, וסימן את ג'ני רוני כאחד מהקולות הצעירים הבולטים בספרות הבריטית העכשווית.