דונו 2 מגלה מה דביק ומה מצחיק

כְּמוֹ הַרְבֵּה הַמְצָאוֹת גְּדוֹלוֹת בַּהִיסְטוֹרְיָה, גַּם מֵרִיץ־הַנְּסִיעוֹת־קָדִימָה, פְּצָצוֹת הַטּוֹרְטִיָּה וְהַדָּבָר הַדָּבִיק הַזֶּה עַל הָרִצְפָּה הִתְגַּלּוּ בְּמִקְרֶה, כְּשֶׁדּוּנוֹ בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוֵּן. הוּא רַק לָחַץ, סוֹבֵב, עִרְבֵּב אוֹ זָרַק, וְקָרָה מָה שֶׁקָּרָה.

דוּנוֹ מְגַלֶּה מָה דָּבִיק וּמָה מַצְחִיק הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה עַל הַיֶּלֶד דוּנוֹ, שֶׁלִּפְעָמִים קוֹרִים לוֹ דְּבָרִים לְגַמְרֵי בִּלְתִּי רְגִילִים. הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

תָּמָר הוֹכְשְׁטָטֶר, סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת, הִיא עוֹרֶכֶת שֻׁתָּפָה בִּכְתַב הָעֵת "הַפִּנְקָס" וְכַלַּת פְּרַס רָמַת גַּן לְסִפְרוּת יְלָדִים וְנֹעַר.

עֵינַת צָרְפָתִי הִיא מֵהַמְּאַיְּרוֹת הַבּוֹלְטוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. סִפְרָהּ "הַשְּׁכֵנִים" זָכָה לִשְׁבָחִים וְתֻרְגַּם לְשָׂפוֹת רַבּוֹת.