עוטה עור הנמר
שׁוֹתָא רוּסְתָוֶוילי
עוטה עור הנמר אינו רק האפוס הלאומי של גיאורגיה, אלא גם נכס צאן ברזל של ספרות העולם. בלשון פיוטית מורכבת ורבת קסם מגולל בו המשורר שׁוֹתָא רוּסְתָוֶוילי, בן המאה ה-12, סיפור אהבה והרפתקאות, האוצר בחובו מסרים - מהפכניים לזמנם - בשבח חירות האדם, עצמאות המחשבה ואחוות העמים.
אף שנאסרה לא אחת להפצה על ידי גופי שלטון ודת שמרניים, תורגמה פואמה זו ללשונות רבות וזכתה למעמד של קלאסיקה בכל אחת מהן. גם תרגומה של הפואמה לעברית, בשנות השישים של המאה ה-20, נחשב לאירוע ספרותי של ממש. המשורר אברהם שלונסקי, שערך את עוטה עור הנמר במהדורה העברית המקורית (1969), שיבח אותו כ"תרגום מפואר, מלאכת מחשבת צרופה", והגדירו "לא רק מעשה של אומנות, אלא נס של ממש".
תרגום זה, פרי עמלו ואהבתו של בוריס (דב) גפּוֹנוֹב, אזל מן החנויות לפני זמן רב וזכה לביקוש ניכר בקרב אוהבי הספרות ואספני הספרים. המהדורה שבידיכם מבקשת להשיב חוב של כבוד הן ליצירתו של רוּסְתָוֶוילי והן למפעלו מעורר ההשתאות של גפּוֹנוֹב.
למהדורה זו מצורף פתח דבר חדש המאיר את מקורות היצירה ואת סיפורו המרתק של תרגומה לעברית. היא מעוטרת בחלק מן האיורים המקוריים של מאמוקה תאוואכארשווילי, צייר החצר של המלך ליוואן השני, משנת 1646.
