עושר
אריסטופנס
כרמילוס, איכר אתונאי זקן, שואל את האל אפולון כיצד לחנך את בנו. האם לא מוטב שיגדל כמושחת ונבל, וכך יזכה בעושר ובהצלחה? האל מצווה עליו שיזמין לביתו את האדם הראשון שיפגוש בצאתו מן המקדש. כרמילוס פוגש איש זקן, מוזנח ועיוור. מתברר שהוא האל עושר (פלוטוס) בכבודו ובעצמו. כרמילוס מחליט לקחת את עושר למקדש אל הרפואה כדי לרפאו, וכאשר ייטיב לראות, יעניק את ברכתו לרבים ולטובים, ולא למעטים ולרעים. כשעיניו נרפאות, עושר חוזר ומביא רווחה לאזרחי העיר הישרים שסבלו עד כה מעוני וממצוקה.
"עושר", הקומדיה האחרונה שהעלה אריסטופנס על הבמה, היה האהוב והמקובל מכל מחזותיו. הקומדיה אקטואלית בפרט בימינו, שבהם מרבים לדון בפער המתרחב בין הרוב המתרושש למיעוט המתעשר.
"עושר" הוא הספר השלושים ושמונה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו קטעים מקטעי קומדיות שלא נשתמרו.
